הכתוב מונה את בני עֻזיאל: מישאל ואלצפן וסתרי. אבן עזרא מבאר שהזכיר את עֻזיאל בעבור כבוד מישאל ואלצפן, שנזכרים בתורה בהמשך - הם שנשאו את נדב ואביהוא מן המשכן לאחר מותם. הוא מעיר שהכתוב לא חשש להזכיר את בני חברון, אחיו של עֻזיאל, משום שלא יצאו מהם דמויות שיהיה צורך להזכירן. כך ממשיך העיקרון שהיוחסין מפרט דווקא את הענפים שמהם יצאו אנשים בעלי תפקיד בהמשך, ומדלג על ענפים שאין בהם צורך לעניין.