וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן אֶת־אֱלִישֶׁ֧בַע בַּת־עַמִּינָדָ֛ב אֲח֥וֹת נַחְשׁ֖וֹן ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־נָדָב֙ וְאֶת־אֲבִיה֔וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִֽיתָמָֽר׃

אחות נחשון. מִכָּאן לָמְדוּ, הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה צָרִיךְ לִבְדֹק בְאַחֶיהָ (בבא בתרא ק"י):

וּנְסִיב אַהֲרֹן יָת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִינָדָב אַחָתֵהּ דְנַחְשׁוֹן לֵהּ לְאִנְתּוּ וִילִידַת לֵהּ יָת נָדָב וְיָת אֲבִיהוּא יָת אֶלְעָזָר וְיָת אִיתָמָר:

ויקח אהרן. הזכיר אשת אהרן בעבור כבוד אלעזר, והזכיר אחות נחשון בעבור כבוד הכהונה והזכיר בני קרח כי היו צדיקים דכתיב ובני קרח לא מתו (במד' כו) ושמואל הנביא היה מבני קרח:

וְאַהֲרֹן לָקַח אֶת אֲחוֹת נַחְשׁוֹן. הֶחָשׁוּב בְּדוֹרוֹ, וְהוֹלִיד רָאשֵׁי הַדּוֹר שֶׁנִּבְחֲרוּ אַחַר כָּךְ לַכְּהֻנָּה. וְאֶלְעָזָר לָקַח מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל שֶׁהָיָה גַּם כֵּן חָשׁוּב בְּדוֹרוֹ, וְהוֹלִיד אֶת פִּינְחָס שֶׁזָּכָה לִבְרִית שָׁלוֹם.

ויקח אהרן את אלישבע. הזכירה בשביל כבוד כהונה.