וּבְנֵ֣י קֹ֔רַח אַסִּ֥יר וְאֶלְקָנָ֖ה וַאֲבִיאָסָ֑ף אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקׇּרְחִֽי׃

הכתוב מונה את בני קֹרח: אסיר ואלקנה ואביאסף, ״אלה משפחֹת הקָרחי״. רשב״ם מסביר שהזכיר את בני קֹרח לפי שכתוב בהמשך התורה ״ובני קֹרח לא מתו״ - שלמרות מחלוקת קֹרח, בניו לא נספו עמו אלא נשארו בחיים. כך הרשימה מקדימה ומכינה את הקורא לעובדה שתתברר בהמשך, שקו הצאצאים של קֹרח המשיך להתקיים. מבני קֹרח אלה יצאו בהמשך משוררי המקדש ואף שמואל הנביא. אזכור ענף זה מדגיש שגם מתוך משפחה שהיתה בה מחלוקת יצאו צדיקים ודורות של המשך.