שְׁמוֹת ו׳ · ז׳

וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

לאחר לשונות ההוצאה וההצלה באה הלשון החמישית: ״ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים״. אבן עזרא והספורנו מבארים ששלב זה יתקיים במעמד הר סיני, בקבלת התורה, שם ייכרת הקשר המיוחד בין ה׳ לעם ישראל. הספורנו מסביר ש״וידעתם״ פירושו שיכירו ויתבוננו שכל זה יתאמת בפועל. הפסוק חוזר ומדגיש ״כי אני ה׳ אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים״ - שההכרה בה׳ תבוא מתוך חוויית היציאה מן השעבוד עצמה. כך מתקשרים גאולת הגוף ממצרים והקשר הרוחני שייווצר בהמשך.
מבוסס על אבן עזרא, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וֶאֱקָרֵיב יָתְכוֹן קדָמַי לְעַמָא וְאֶהֱוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהּ וְתִדְעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן דְאַפֵּיק יָתְכוֹן מִגוֹ דְחוֹק פָּלְחַן מִצְרָיִם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ולקחתי. כאשר תקבלו את התורה על הר סיני:

וטעם המוציא אתכם, כי היתה במערכת המחברת הגדולה למשרתים העליונים שיעמדו עוד בגלות וזה יתברר לך בפ' כי תשא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם. בְּמַעֲמַד הַר סִינַי.

וִידַעְתֶּם. הַכִּירוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ שֶׁכָּל זֶה יִתְאַמֵּת, כְּמוֹ "וִידַעְתֶּם הַיּוֹם, כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם" (דברים יא:ב).

כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא. כִּי בִּהְיוֹתִי אֱלֹהֵיכֶם, מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיכֶם בִּפְרָט, וַאֲנִי הַמּוֹצִיא וּמִשְׁתַּדֵּל עַתָּה לְהוֹצִיאֲכֶם, אֵין סָפֵק שֶׁאֶעֱשֶׂה כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וִידַעְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, עַכְשָׁיו יֵשׁ לָכֶם לָדַעַת יְדִיעָה בְּרוּרָה כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם, פֵּרוּשׁ, לָתֵת עֲלֵיכֶם סִבְלוֹת אֱלָהוּתִי. עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר לָהֶם שֶׁיַּשְׁגִּיחוּ לְהַכִּיר מִדּוֹת אֱלֹהֵיכֶם, כִּי אֵל רַחוּם ה׳ אֱלֹהֵיכֶם.

מקור: ספריא · נחלת הכלל