וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. יֵשׁ בְּסִפּוּר זֶה כַּמָּה סְפֵקוֹת, כִּי קֹצֶר רוּחַ הַיְינוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה, וְלָמָּה חִלְּקָם? וְעוֹד, מַה שֶּׁנֶּאֱמַר אַחַר כָּךְ ״בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה״ (שמות ו, יא) מַשְׁמָע שֶׁתִּקֵּן בָּזֶה מֵאוּן וְסֵרוּב שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַדָּבָר מְחֻסַּר בֵּאוּר. וְהַכֹּל מַקְשִׁים, הֲלֹא יֵשׁ לְקַל וָחֹמֶר זֶה פִּרְכָא, כִּי מַה לְּיִשְׂרָאֵל שֶׁכֵּן הָיָה לָהֶם קֹצֶר רוּחַ? וּמַה הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל קַל וָחֹמֶר זֶה, וְאֵיךְ תִּקְּנוֹ בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳ (שמות ו, יג)?
וְהַנִּרְאֶה אֵלַי בָּזֶה, שֶׁכָּל הַסִּפּוּר מִן ״וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם״ עַד ״וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה״ לֹא נִזְכַּר בּוֹ פַּרְעֹה כְּלָל שֶׁיְּשַׁלְּחֵם מֵאַרְצוֹ, וְיוּבַן מִזֶּה כְּאִלּוּ רָצָה ה׳ שֶׁיֵּצְאוּ מֵעַצְמָם בְּלֹא הוּרְמָנָא דְּמַלְכָּא, כִּי כֵן מַשְׁמַע הַלָּשׁוֹן ״וְהוֹצֵאתִי״ ״וְלָקַחְתִּי״. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר אָמַר לְפַרְעֹה ״שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי״, אוּלַי אַחַר סֵרוּבוֹ שֶׁל פַּרְעֹה רָצָה ה׳ שֶׁיֵּצְאוּ מִשָּׁם בְּעַל כׇּרְחוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. וְטָעָה מֹשֶׁה בְּדָבָר זֶה, כִּי הָיָה לוֹ לְהוֹסִיף מִדַּעְתּוֹ וּלְדַבֵּר אֶל יִשְׂרָאֵל גַּם בַּפַּעַם הַזֶּה שֶׁיְּשַׁלְּחֵם פַּרְעֹה, כִּי כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״, כִּי לֹא אִישׁ הוּא יִתְבָּרַךְ וְיִתְנֶחָם. וּמֹשֶׁה לֹא הוֹסִיף כְּלוּם, אֶלָּא אָמַר לָהֶם דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּהֲוָיָתָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. ״כֵּן״ מוֹרֶה עַל דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָן, וְ״לֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה״ - לֹא קִבְּלוּ דְּבָרָיו. וְהָיָה לָהֶם לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו: ״אֵיךְ נֵצֵא בְּלֹא רְשׁוּת הַמֶּלֶךְ?״, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טז ב) ״אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״. אָכֵן מִקֹּצֶר רוּחַ שֶׁהָיְתָה נְשִׁימָתָן קְצָרָה כְּאִישׁ מְבֹהָל, עַל כֵּן לֹא יָכְלוּ לְהוֹצִיא מִן הַפֶּה תְּשׁוּבָתָן אֵלָיו. וְעוֹד שֶׁיָּרְאוּ מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה, פֶּן תִּכְבַּד עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר כָּבְדָה עֲלֵיהֶם בִּשְׁלִיחוּת רִאשׁוֹן שֶׁל מֹשֶׁה. וְכַאֲשֶׁר רָאָה ה׳ כַּוָּנַת יִשְׂרָאֵל וְסִבַּת מֵאוּנָם וְסֵרוּבָם, רָצָה לְתַקֵּן טָעוּתָם, ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה: בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה״ וְגוֹ׳. כִּי גַם מִתְּחִלָּה לֹא עָלָה בְּדַעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיֵּלְכוּ בְּלֹא רְשׁוּת, זוּלַת שֶׁמֹּשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל שְׁנֵיהֶם טָעוּ בִּדְבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים.
וְהִנֵּה גַּם בִּדְבָרָיו אֵלֶּה טָעָה, כִּי חָשַׁב מִדְּתָלָה הַשְּׁלִיחוּת בְּפַרְעֹה שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁדַּוְקָא דַּעַת מְשַׁלֵּחַ בָּעֵינַן, אֲבָל לֹא דַּעַת יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָם. עַל כֵּן אָמַר ״הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי״, לֹא בְּדֶרֶךְ קַל וָחֹמֶר, אֶלָּא אָמַר לְדַעְתִּי אֵינָן רוֹצִים לִשְׁמֹעַ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם כְּלָל, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַכַּת הַחֹשֶׁךְ שֶׁהָיוּ רַבִּים רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לָצֵאת, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת בֹּא (שמות י, כב). וְאַף עַל פִּי שֶׁהַפָּסוּק מַגִּיד לָנוּ הָאֱמֶת שֶׁמִּקֹּצֶר רוּחַ לֹא שָׁמְעוּ, מִכָּל מָקוֹם מֹשֶׁה הָיָה סָבוּר שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ בַּעֲבוּר שֶׁאֵין רְצוֹנָם לָצֵאת כְּלָל. עַל כֵּן אָמַר מֹשֶׁה בְּלֹא קַל וָחֹמֶר: מֵאַחַר שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ לִי וְאֵין רְצוֹנָם לָצֵאת, אִם כֵּן אֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה לְגָרְשָׁם? כִּי פַרְעֹה יִקַּח לוֹ מֵאוּנָם וְסֵרוּבָם לְהִתְנַצְּלוּת. וְכַאֲשֶׁר רָאָה ה׳ טָעוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְטָעוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רָצָה לְתַקֵּן שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם״ (שמות ו, יג), שֶׁיִּהְיֶה כָּאן דַּעַת הַמְשַׁלֵּחַ וְדַעַת הַשָּׁלוּחַ, כִּי אֵין זֶה בְּלֹא זֶה. כִּי יְדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְרַצּוּ לָצֵאת, כִּי יְדַבֵּר עַל לִבָּם דְּבָרִים טוֹבִים וְנִחוּמִים, וְאֶל פַּרְעֹה שֶׁיִּתְרַצֶּה לְשַׁלְּחָם. וְאוֹתָן מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא רָצוּ לָצֵאת מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה. וּמַה שֶּׁחָזַר וְאָמַר ״אֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם״ (שמות ו, יב), לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״בֹּא דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה״ (שמות ו, יא), חָשַׁב שֶׁמָּא חָזַר ה׳ מִמַּה שֶּׁאָמַר ״וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְךָ לְפֶה״ (שמות ד, טז), וְרוֹצֶה עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי אֲדַבֵּר הַכֹּל וְלֹא אַהֲרֹן. עַל כֵּן אָמַר: הֲרֵי אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם. עַל זֶה נֶאֱמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם״ וְגוֹ׳ (שמות ו, יג), הוֹרָה שֶׁלֹּא חָזַר מִזֶּה וְאַהֲרֹן יִהְיֶה לוֹ לְפֶה, וּבָזֶה תִּקֵּן הַכֹּל.
וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ נוּכַל גַּם כֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין פִּירְכָא לְקַל וָחֹמֶר זֶה, כִּי מֹשֶׁה לֹא הֵבִין כַּוָּנָתָם שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ מִקֹּצֶר רוּחַ, וְחָשַׁב שֶׁלְּכָךְ לֹא שָׁמְעוּ לוֹ כִּי אֵינָם מַאֲמִינִים בִּנְבוּאָתוֹ, וְאִם כֵּן כָּל שֶׁכֵּן שֶׁפַּרְעֹה לֹא יַאֲמִין לוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדַע הָאֱמֶת שֶׁמִּקֹּצֶר רוּחַ לֹא שָׁמְעוּ, עַל כֵּן לֹא חָשׁ לְהָשִׁיב לוֹ כְּלוּם עַל הַקַּל וָחֹמֶר, כִּי יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין בְּקַל וָחֹמֶר זֶה מַמָּשׁוּת, וְלֹא הֱשִׁיבוֹ כִּי אִם עַל אָמְרוֹ ״וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם״, וְאָמַר שֶׁאַהֲרֹן יִהְיֶה לוֹ לְמֵלִיץ כָּאָמוּר. וּמַה שֶּׁאָמַר שֵׁנִית בְּסוֹף הָעִנְיָן ״הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם״, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ״, וְחָשַׁב מֹשֶׁה כִּי מַה שֶּׁיְדַבֵּר ה׳ אֵלַי וְאֶל אַהֲרֹן, זֶהוּ הַדִּבּוּר שֶׁאַהֲרֹן יִהְיֶה לִי לְפֶה, אֲבָל מַה שֶּׁיְדַבֵּר ה׳ לִי לְבַדִּי אֶצְטָרֵךְ אֲנִי לְבַד לְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, כִּי כֵן מַשְׁמַע הַלָּשׁוֹן ״אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ״. עַל כֵּן הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אַתָּה תְדַבֵּר וְגוֹ׳ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה״ כָּל הַדִּבּוּרִים, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁאֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ לְבַד.
