שְׁמוֹת ז׳ · י׳

וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהֹוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃

במילים פשוטות

משה ואהרן באים אל פרעה, ואהרן משליך את מטהו לפני פרעה ועבדיו, והוא נעשה לתנין. רש״י מבאר בקצרה ש״תנין״ פירושו נחש. אבן עזרא מדגיש שגם זה מופת, שהמטה נהפך לתנין, ומעיר שאינו דומה למופת שעשה משה לישראל, שם נהפך המטה לנחש בלבד, ואילו כאן נהפך לתנין הגדול יותר. הוא מביא גם דעה שנחש ותנין אחד הם. הפסוק מראה את קיום המופת בפועל לעיני פרעה, כשלב ראשון בעימות הגדול, שבו מודגם כוח ה׳ בהיפוך הטבע.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לתנין. נָחָשׁ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן לְוָת פַּרְעֹה וַעֲבָדוּ כֵן כְּמָא דְפַקֵיד יְיָ וּרְמָא אַהֲרֹן יָת חוּטְרֵהּ קֳדָם פַּרְעֹה וְקָדָם עַבְדוֹהִי וַהֲוָה לְתַנִינָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויבא משה. גם זה מופת, שהמטה היה לתנין, ואינו דומה למופת שעשה לישראל כי לא נהפך רק לנחש, ויפת אמר נחש הוא תנין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳. טַעַם כָּפַל לוֹמַר ״כֵן כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹ בְּאַחַת מֵהֵנָּה, נִתְכַּוֵּן לִשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁעָשׂוּ הַדְּבָרִים כֵּן, וְהַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא עָשׂוּ עַד אֲשֶׁר שָׁאַל מֵהֶם פַּרְעֹה הָאוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳.

עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת כִּי הָאוֹת יַגִּיד עַל חִזּוּק נְבוּאָתָם כְּדֵי שֶׁיֵּאָמְנוּ, הֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם כִּי לֹא עָשׂוּ הַדָּבָר לְצַד דָּבָר זֶה אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳. וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳, כִּי יוֹתֵר חָבִיב עַל הַצַּדִּיקִים עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳ מִכָּל רָצוֹן בָּעוֹלָם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל