שְׁמוֹת ז׳ · י״א

וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

פרעה קורא לחכמיו ולמכשפיו, וחרטומי מצרים עושים גם הם ״בלהטיהם״ כמעשה אהרן. רש״י מבאר ש״בלהטיהם״ פירושו בלחשים, ומדמה זאת ל״להט החרב המתהפכת״ - כאילו החרב מתהפכת על ידי לחש. אבן עזרא מבחין בין סוגי המכשפים: חכמי המזלות, המכשפים המשנים דבר לְמראה העין, והחרטומים היודעים סוד התולדות. הוא מדגיש את ההבדל היסודי בין מעשה משה שהיה אמת - שהמטה נהפך ממש - לבין מעשה החרטומים שהיה אחיזת עיניים. כך פותח הכתוב את ההשוואה בין הנס האמיתי לבין החיקוי המזויף של המכשפים.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בלהטיהם. בְּלַחֲשֵׁיהוֹן; וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא; וְיֵשׁ לְדַמּוֹת לוֹ "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" (בראשית ג') - דּוֹמֶה שֶׁהִיא מִתְהַפֶּכֶת עַל יְדֵי לַחַשׁ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּקְרָא אַף פַּרְעֹה לְחַכִּימַיָא וּלְחָרָשַׁיָא וַעֲבָדוּ אַף אִנּוּן חָרָשֵׁי מִצְרַיִם בְּלַחֲשֵׁיהוֹן כֵּן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויקרא גם פרעה לחכמים. חכמי המזלות:

ולמכשפים. משנים דבר התולדות למראה העין:

והחרטומים, הם היודעים סוד התולדות והמלה רביעית אולי לשון מצרים הוא, או לשון כשדים, כי לא מצאנוה בכל המקרא רק בדברי שניהם, והפריש הכתוב בין מעשה משה שהיה אמת שנהפך המטה לתנין, ובין מעשה החרטומים, על כן כתוב בלטיהם והמלה השלישית מגזרת להט החרב (ברא' ג כד) אשכבה לוהטים (תה' נז ה) "ולהט אותם היום הבא" (מלאכי ג יט), והוא כמו בריקות ואש עוברת, וזאת היא אחיזת עינים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ויקרא גם פרעה. מהו גם אפילו התנוקות שבכאן יכולים לעשות כן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל