וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם׃

כבד. תַּרְגוּמוֹ יַקִּיר וְלֹא אִתְיַקַּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ "כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר" (שמות י"ח):

וַאֲמַר יְיָ לְמשׁה אִתְיַקַר (לפרש״‎י יַקִיר) לִבָּא דְפַרְעֹה סָרִיב לְשַׁלָחָא עַמָא:

ויאמר. כבד. פועל עבר כמו כי זָקֵן יצחק (ברא' כז א) לו חָפֵץ ד' (שופ' יג) כאשר אָהֵב (ברא' כז ט), והיה קמץ קטן תחת מ"ם מֵאֵן שהוא שרש, שלא ידגש האל"ף ההוא אחריו כמו חרף נפשו (שופ' ה יח):

כבד - מכביד פרעה את לבו כאשר פירשתי למעלה, כי מתיבות התלוים בגוף האדם יאמר וִיִּשְׁמַן. וַיִּכְבַּד. וַיִּשְׁפַּל. וַיִּזְקַן. וַיֶּחְכַּם. ומהם יאמר בשעבר זָקֵן כָּבֵד שָׁמֵן וְשָׁפֵל רום אנשים. כולם לשון פעל.

כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה. אַף עַל פִּי שֶׁרָאָה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַמּוֹפֵת שֶׁעֲשִׂיתֶם אַתֶּם וּבֵין מַעֲשֵׂה הַכְּשָׁפִים.

וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ כָּבֵד וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה מוֹדִיעַ בְּדָבָר זֶה הָאֱלֹהִים, אַחַר שֶׁהֵם יוֹדְעִים אוֹתוֹ. וְאוּלַי כִּי לֹא הָיָה תְּשׁוּבָה בְּפֵרוּשׁ מִפַּרְעֹה עַל זֶה לְמֹשֶׁה שֶׁלֹּא יְשַׁלַּח, אֶלָּא רָאָה הָאוֹת וְשָׁתַק, וְהוֹדִיעַ ה׳ לְמֹשֶׁה מַה זּוֹ שְׁתִיקָה, כִּי כָּבֵד לִבּוֹ וּמֵאֵן לְשַׁלַּח אֶת הָעָם וְלֹא חָשׁ לְהָשִׁיב שְׁלִילַת הַדָּבָר.