וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃

והפליתי. וְהִפְרַשְׁתִּי, וְכֵן "וְהִפְלָה ה'" (שמות ט'), וְכֵן "לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ" (דברים ל') - לֹא מֻבְדֶּלֶת וּמֻפְרֶשֶׁת הִיא מִמְּךָ:

למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ. אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁכִינָתִי בַּשָּׁמַיִם גְּזֵרָתִי מִתְקַיֶּמֶת בַּתַּחְתּוֹנִים:

וְאַפְרֵישׁ בְּיוֹמָא הַהוּא יָת אַרְעָא דְגשֶׁן דְעַמִי קָאִים עֲלַהּ בְּדִיל דְלָא לְמֶהֱוֵי תַמָן עָרוֹבָא בְּדִיל דְתִדַע אֲרֵי אֲנָא יְיָ שַׁלִיטּ בְּגוֹ אַרְעָא:

והפליתי. יש אומרים שהוא חסר אל"ף, והנכון שהוא מבעלי הה"א וטעמו וְאַפְרֵשׁ, ומדרך הסברא עתה החל פרעה להקל מעבודת ישראל, כאשר ראה שהפריש השם בין ישראל ובין מצרים פחד לעשות להם רעה כי צורך יש לו לשלחם לזבוח פן יפגענו בדבר, הלא תראה כי עתה נתן להם רשות לזבוח בארץ:

וטעם כי אני ד' בקרב הארץ, דרך משל כמנהג המלכים לעמוד באמצע מלכותם להיות קרוב אל הקצוות כאשר ברא השם לב האדם, שהוא מלך על כל הגוף באמצע ורוח האדם באמצע הגוף, ככתוב "ויוצר רוח אדם בקרבו" (זכרי' יב א) ועל זה ראיות רבות מן התולדות, על כן כתוב "מציון מכלל יופי אלהים הופיע" (תה' נ, ב) כי הוא באמצע היישוב ומלכות השם תראה ביישוב:

והפליתי ביום ההוא - לפי שהחיות רעות קלים הם ללכת בכל המלכויות, כשהמכה מושלחת הוצרך לומר לשון הבדלה והפרשה יותר משאר מכות. וכן בדבר של בהמות.

[והפלתי מתיבות חסרות אל״‎ף].