שְׁמוֹת ח׳ · י״ז

כִּ֣י אִם־אֵינְךָ֮ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ אֶת־הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־הֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

ה׳ מזהיר שאם לא ישלח פרעה את העם, ישליח בו ובעבדיו ובעמו ובבתיו את הערוב, ומלאו בתי מצרים ערוב וגם האדמה. רש״י מבאר ש״משליח בך״ פירושו מגָרֶה בך, לשון שיסוי, ו״הערוב״ הוא כל מיני החיות הרעות והנחשים והעקרבים בערבוביה, שהיו משחיתים בהם. אבן עזרא מבאר ש״משליח״ היא מילה זרה מן הבניין הכבד, ו״ערוב״ הן חיות רעות מעורבות כמו אריות זאבים ודובים ונמרים; ״גם האדמה״ פירושו אף במקום שאין בתים. הפסוק מציג מכה חדשה של פלישת חיות טרף מסוכנות לכל מקום.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

משליח בך. מְגָרֶה בְךָ, וְכֵן "וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם" (דברים ל"ב), לְשׁוֹן שִׁסּוּי, אינציט"ר בְּלַעַז:

את הערב. כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּעִרְבּוּבְיָא, וְהָיוּ מַשְׁחִיתִים בָּהֶם; וְיֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר בָּאַגָּדָה בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה לָמָּה זוֹ וְלָמָּה זוֹ; בְּטַכְסִיסֵי מִלְחֲמוֹת מְלָכִים בָּא עֲלֵיהֶם, כְּסֵדֶר מַלְכוּת כְּשֶׁצָּרָה עַל עִיר, בַּתְּחִלָּה מְקַלְקֵל מַעְיְנוֹתֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ תּוֹקְעִין עֲלֵיהֶם וּמְרִיעִין בַּשּׁוֹפָרוֹת לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם, וְכֵן הַצְפַרְדְּעִים מְקַרְקְרִים וְהוֹמִים וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (פ' בא):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

אֲרֵי אִם לֵיתָךְ מְשַׁלַח יָת עַמִי הָא אֲנָא מַשְׁלַח בָּךְ וּבְעַבְדָיךְ וּבְעַמָךְ וּבְבָתָּיךְ יָת עָרוֹבָא וְיִמְלוּן בָּתֵּי מִצְרַיִם יָת עָרוֹבָא וְאַף אַרְעָא דְאִנוּן עֲלַהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

משליח. מלה זרה מהבנין הכבד הנוסף:

ומלת ערוב חיות רעות מעורבות כמו אריות זאבים ודובים ונמרים:

וטעם גם האדמה מקום שאין בתים שם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

הערוב - אומר אני, כי מיני זאבים הם שנקראים ערוב, על שם שדרכם לטרוף בלילות, כדכתיב: (ירמיה ה, ו) זאב ערבות ישדדם וכתיב: (צפניהג, ג) זאבי ערב לא גרמו לבקר. וכאשר יאמר מאודם אדום, כן יאמרו (נ"א מאדם אדום מעומק עמוק. מערב ערוב נו"י טרינ"ד בלע"ז. שהזאב ערוב הוא שהוא הולך בערב. עמק שם דבר. והמעשה קרוי עמוק. וכן אדום שחור.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְגַם הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֵם עָלֶיהָ. הַקַּרְקַע אֲשֶׁר עָלָיו הַבָּתִּים יִמָּלֵא נְחָשִׁים וְזוּלָתָם מֵהַשּׁוֹכְנִים בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּטוּחִים גַּם בַּלַּיְלָה בְּבַיִת סָגוּר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וּמָלְאוּ בָתֵּי מִצְרַיִם אֶת הֶעָרֹב. טַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה אֶת הֶעָרֹב וְלֹא סָמַךְ עַל הֶעָרֹב שֶׁהִזְכִּיר סָמוּךְ לָהּ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַבָּתִּים יִמָּלְאוּ מֵהֶעָרֹב, וְאִם לֹא הָיָה אוֹמֵר ״אֶת הֶעָרֹב״ יִהְיֶה נִשְׁמָע עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וּמִלְאוּ הֶעָרֹב אֶת בָּתֵּי מִצְרַיִם״, וּכְפִי זֶה זֶה הוּא תַּכְלִית הַמַּכָּה שֶׁיְּמַלְּאוּ הֶעָרֹב בָּתֵּיהֶם לְבַד, וְלֹא כֵן הוּא, אֶלָּא מִתְּחִלָּה אָמַר מַשְׁלִיחַ בְּךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לַחֲבֹל וּלְהַשְׁחִית, וְעוֹד אָמַר שֶׁיִּמָּלְאוּ הַבָּתִּים מֵהֶעָרֹב, וְהָבֵן.

אוֹ יֹאמַר, אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר ״אֶת הֶעָרֹב״, וְהָיִינוּ מְפָרְשִׁים ״וּמִלְאוּ הֶעָרֹב אֶת בָּתֵּי מִצְרַיִם״, הָיָה בַּנִּשְׁמָע כִּי זֶה גְּבוּל רִבּוּיָם עַד שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם גֶּדֶר זֶה שֶׁיְּמַלְּאוּ הֵם אֶת הַבָּתִּים, וְלֹא כֵן הוּא, כִּי רַבִּים הֵם הֶעָרֹב וְיִתְמַלְּאוּ הַבָּתִּים מֵהֶם וְלֹא מִכֻּלָּם, וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בַּהֲבָאַת הַמַּכָּה ״וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳.

מקור: ספריא · נחלת הכלל