וְקַיָימַת קְיָים וַאֲמָרַת יְיָ צְבָאוֹת אִם מִגְלָא גְלֵי קֳדָמָךְ סִגוּף אַמְתָךְ וְיֵעוּל דָכְרָנִי קֳדָמָךְ וְלָא תַרְחִיק יַת אַמְתָךְ וְתִתֵּן לְאַמְתָךְ בַּר בְּגוֹ בְּנֵי אֱנָשָׁא וְאֶמְסְרִינֵיהּ דִיהֵי מְשַׁמֵשׁ קֳדָם יְיָ כָּל יוֹמֵי חַיוֹהִי וּמַרְוַת אֱנָשׁ לָא תְהֵי עֲלוֹהִי:
בעני. במה שאני מעונה בצער ותוגיון:
וזכרתני ולא תשכח. כפל הדבר במלות שונות לתוספת ביאור, וכדרך המתפללים:
זרע אנשים. רוצה לומר: בנים זכרים:
ונתתיו לה׳. רוצה לומר: אקבל עלי בנדר, שאתן אותו לה׳:
כל ימי חייו. רוצה לומר: תמיד יתבודד בעבודת ה׳:
ומורה וכו׳. יהיה נזיר עד עולם, לבל יתגלח וכדין הנזיר:
אמתך. שפחתך:
ומורה. תער, וכן בשמשון (שופטים יג ה) ומורה לא יעלה:
והנה נדרה חנה נדר לה' שאם יראה בעניה ויתן לה זרע אנשים רוצה לומר הזרע המתהוה מן האנשים והוא שיהיה לה ולד תתננו לה' כל ימי חייו רוצה לומר שיהיה תמיד לעבודת הש"י עד יום מותו ותער לא יעלה על ראשו לגלח שערו כי יהיה נזיר וקדש לה' אם יהיה ראוי לזה רוצה לומר אם היה זכר, ובכאן רמז שהנודר מן התגלחת כל דיני נזירות חלין עליו כי היא לא נדרה רק מן התגלחת ושתקה משאר דיני נזיררת, או יהיה הרצון באמרה זרע אנשים בן זכר וזה כי זרע האנשים כשלא ישתנה מזרע הנקבה יהיה הולד זכר וכשישנהו זרע הנקבה תהיה נקבה כמו שהתבאר בחכמה הטבעית:
