וַתָּ֣קׇם חַנָּ֔ה אַחֲרֵ֛י אׇכְלָ֥הֿ בְשִׁלֹ֖ה וְאַחֲרֵ֣י שָׁתֹ֑ה וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַל־הַכִּסֵּ֔א עַל־מְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה׃

וְקָמַת חַנָה בָּתַר דְאָכְלַת בְשִׁלֹה וּבָתַר דִשְׁתִיאַת וְעֵלִי כַהֲנָא יָתֵיב עַל כּוּרְסֵיהּ עַל מְזוּזֵי בִּסְטַר סִיפָא דְהֵיכְלָא דַיְיָ:

ותקם חנה. ללכת אל בית ה׳:

אחרי אכלה. עם שנאמר למעלה ותבכה ולא תאכל, מכל מקום אכלה מעט להחיות את הנפש:

על מזוזת. אצל מזוזת:

ועלי הכהן יושב על הכסא אצל מזוזת היכל ה'. ולא היה יושב בהיכל אבל בעזר' והיה לו רשות לשבת שם לפי שהיה כהן גדול: