וְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכׇל־הָעָ֖ם חָֽרְד֥וּ אַחֲרָֽיו׃

וִיהוֹדָאֵי עֲבָרוּ יַת יַרְדְנָא לְאַרַע גָד וְגִלְעָד וְשָׁאוּל עַד כְּעַן בְּגִלְגָלָא וְכָל עַמָא אִיתְכְּנִישׁוּ בַתְרוֹהִי:

ועברים עברו. אמר בלשון הנופל על הלשון, והוא מדרך צחות, ורצה לומר: קצתם מישראל עברו הירדן וברחו לארץ גד וגלעד:

עודנו בגלגל. ולא ירד עדיין לקראת המלחמה:

וכל העם. אשר לא נתחבאו ולא ברחו, חרדו ללכת אחריו למלחמה:

עודנו. מלשון עוד:

חרדו. מהרו בחרדה, כמו (לקמן טז ד): ויחרדו זקני העיר לקראתו: