שְׁמוּאֵל א׳ י״ד · כ״ט

וַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ רְאוּ־נָא֙ כִּי־אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲמַר יוֹנָתָן עֲכַר אַבָּא יַת עַמָא דְאַרְעָא חֲזוֹ כְעַן אֲרֵי נַהֲרָא עֵינֵי אֲרֵי טְעֵימִית זְעֵיר דוּבְשָׁא הָדֵין:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

עכר. ענין השחתה ובלבול, כמו (בראשית לד ל): עכרתם אותי:

אורו. מלשון אור:

מקור: ספריא · נחלת הכלל