אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹא־רָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים׃

בְּרַם אִלוּ מֵיכַל אָכִיל יוֹמָא דֵין עַמָא מִבִּזַת בַּעֲלֵי דְבָבוֹהִי דְאִשְׁכַּח אֲרֵי כְעַן לָא סַגִיאַת מְחָתָא בִּפְלִשְׁתָּאֵי:

אף כי. רצה לומר: ומה מטעימה לבד אורו עיני, כל שכן אם אכלו אכילה גמורה, וכי עתה לא רבתה מכה בפלשתים, כי הלא על ידי האכילה היה עוד כחם מתחזק:

לוא. כמו אם:

משלל. מבזה:

רבתה. מלשון רבוי: