וַיִּשְׁמַ֣ע שָׁא֔וּל כִּ֚י נוֹדַ֣ע דָּוִ֔ד וַאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וְשָׁאוּל֩ יוֹשֵׁ֨ב בַּגִּבְעָ֜ה תַּֽחַת־הָאֶ֤שֶׁל בָּֽרָמָה֙ וַחֲנִית֣וֹ בְיָד֔וֹ וְכׇל־עֲבָדָ֖יו נִצָּבִ֥ים עָלָֽיו׃

וּשְׁמַע שָׁאוּל אֲרֵי אִתְיְדַע דָוִד וְגַבְרַיָא דִי עִמֵיהּ וְשָׁאוּל יָתֵיב בְּגִבְעָתָא תְּחוֹת אַשְׁלָא בְרָמָתָא וּמוּרְנִיתֵיהּ בִּידֵיהּ וְכָל עַבְדוֹהִי קַיְמִין עֲלוֹהִי:

כי נודע דוד. כי עד הנה היה נחבא ולא ראהו איש:

תחת האשל ברמה. מקום גבוה היה בגבעה, ובה עמד אשל:

האשל. האילן, כמו (בראשית כא לג): ויטע אשל: