כִּי֩ קְשַׁרְתֶּ֨ם כֻּלְּכֶ֜ם עָלַ֗י וְאֵין־גֹּלֶ֤ה אֶת־אׇזְנִי֙ בִּכְרׇת־בְּנִ֣י עִם־בֶּן־יִשַׁ֔י וְאֵין־חֹלֶ֥ה מִכֶּ֛ם עָלַ֖י וְגֹלֶ֣ה אֶת־אׇזְנִ֑י כִּ֣י הֵקִים֩ בְּנִ֨י אֶת־עַבְדִּ֥י עָלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}

אֲרֵי מְרַדְתּוּן כֻּלְכוֹן עֲלֵי וְלֵית דְחַוֵי לִי כַּד גְזַר קְיַם בְּרִי עִם בַר יִשַׁי וְלֵית דְכָאִיב מִנְכוֹן עֲלַי וּמְחַוֵי לִי אֲרֵי אָקִים בְּרִי יַת עַבְדִי עֲלֵי לִכְמָנָא כְּיוֹמָא הָדֵין:

כי קשרתם. כולכם עשיתם עלי קשר, כאלו הבטיח טובה לכולכם:

בכרת בני. בעת שכרת בני ברית עמו, כי אם גליתם אזני מאז, הייתי נשמר שלא יבוא לכל זה:

ואין חולה. אין אחד מכם שיחלה ויכאב לבו בעבורי:

וגלה. כפל דבריו, וכדרך המדבר מכאב לב:

כי הקים. רוצה לומר: על ידי שלא גליתם אזני, נגמר הדבר והקימו לאורב:

כיום הזה. שנראה עתה בחוש שאורב עלי ומאסף אליו אנשים:

קשרתם. ענין אגודת אנשים בחבור עצת מרד:

ואין חולה מכם עלי. ר"ל אין אחד מכם שיחשוב עצמו חולה בעבורי בדבר הנעשה כנגדי וידמה שהיה ירא שאול שיהיה הקשר חזק מבני ישראל את דוד וילחם עמו ולזה אמר שכבר הקים בנו עבדו עליו לאורב: