וְכִֽי־יִמְצָ֥א אִישׁ֙ אֶת־אֹ֣יְב֔וֹ וְשִׁלְּח֖וֹ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבָ֑ה וַֽיהֹוָה֙ יְשַׁלֶּמְךָ֣ טוֹבָ֔ה תַּ֚חַת הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָה לִֽי׃

וַאֲרֵי יַשְׁכַּח גְבַר יַת בְּעֵיל דְבָבֵיהּ וְיִשְׁלְחִנֵיהּ בְּאוֹרַח תַּקָנָא וַיָי יְשַׁלְמִנָךְ טַבְתָא חֲלַף יוֹמָא דֵין דַעֲבַדְתָּא לִי:

וכי ימצא. רצה לומר: וכי נעשה מעולם כזאת, שימצא איש אויבו וכו׳:

וה׳. אבל ה׳ ישלם לך גמול, ולא לחנם עשית מה שעשית:

וכי ימצא איש את אויבו ושלחו בדרך טובה. הנה קצר בזה ונשען על מה שזכר אחר זה:

וה' ישלמך טובה תחת היום הזה. ומה שקצר בזה הוא שראוי שישולם גמול טוב מאת הש"י וקצר זאת ההקדמה להודות על פרסומה: