וַיֹּ֣רִדֵ֔הוּ וְהִנֵּ֥ה נְטֻשִׁ֖ים עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ אֹכְלִ֤ים וְשֹׁתִים֙ וְחֹ֣גְגִ֔ים בְּכֹל֙ הַשָּׁלָ֣ל הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ מֵאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים וּמֵאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃

וְאַחְתֵיהּ וְהָא רְטִישִׁין עַל אַפֵּי כָל אַרְעָא אָכְלִין וְשָׁתָן וְחָגְגִין בְּכָל עֲדָאָה סַגִיאָה דִשְׁבוֹ מֵאַרְעָא פְּלִשְׁתָּאֵי וּמֵאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה:

כל הארץ. אשר הם עליה:

בכל השלל. רצה לומר: שמחתם היה בעבור כל השלל הגדול אשר לקחו:

נטושים. מפוזרים, כמו (במדבר יא לא): ויטוש על המחנה:

וחוגגים. ענין רקידה וכרכר, כמו (תהלים קז כז): ויחוגו וינועו כשכור: