וַתִּכְבַּ֧ד יַד־יְהֹוָ֛ה אֶל־הָאַשְׁדּוֹדִ֖ים וַיְשִׁמֵּ֑ם וַיַּ֤ךְ אֹתָם֙ (בעפלים) [בַּטְּחֹרִ֔ים] אֶת־אַשְׁדּ֖וֹד וְאֶת־גְּבוּלֶֽיהָ׃

וּתְקֵיפַת מָחָתָא דַייָ עַל אֱנַשׁ אַשְׁדוֹד וְאַצְדִינוּן וְאַלְקִי יַתְהוֹן בִּטְחוֹרִין יַת אַשְׁדוֹד וְיַת תְּחוּמָהָא:

וישמם. במה שהכה אותם בעפולים, והיו בצורת טחורים:

וישמם. מלשון שממה:

בעפולים. כך שם המכה, ולפי שהם בחלחולת במקום מכוסה, נקראו עפולים, מלשון אופל, וכן (מלכים ב ה כד): ויבוא אל העופל, והוא כמו אל האופל באל״ף. והקרי בטחורים, והוא שם שרץ מה, והיו דומים להם:

וזאת המכה היתה שהוכו בטחורים והוא חולי מצער מאד ויוצא מהם דם רב כל שכן אלו שבאו להם מאת הש"י להכאיבם מאד ולזה הוכרחו להוציא ארון האלהים מאשדוד ושלחוהו בגת וידמה שאלה המופתים עשה הש"י באמצעות שמואל שהיה נביא או נעשה זה בזולת נביא להשגחתו על ישראל שלא יאבד ארון האלהים מהם: