וַיִּרְא֥וּ אַנְשֵֽׁי־אַשְׁדּ֖וֹד כִּי־כֵ֑ן וְאָמְר֗וּ לֹֽא־יֵשֵׁ֞ב אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עִמָּ֔נוּ כִּֽי־קָשְׁתָ֤ה יָדוֹ֙ עָלֵ֔ינוּ וְעַ֖ל דָּג֥וֹן אֱלֹהֵֽינוּ׃

וַחֲזוֹ אֱנָשֵׁי אַשְׁדוֹד אֲרֵי שַׁוְיָא עֲלֵיהוֹן מְחָתָא וְאָמְרִין לָא יִשְׁרֵי אֲרוֹן אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל עִמָנָא אֲרֵי תְקִיפַת מְחָתֵיהּ עֲלָנָא וְעַל דָגוֹן טַעֲוָתָנָא:

כי כן. אשר הארון עשה בהם שפטים ובאלהיהם:

קשתה. מלשון קשה: