וְעַבְדֵ֣י דָוִ֗ד הִכּוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן וּבְאַנְשֵׁ֖י אַבְנֵ֑ר שְׁלֹשׁ־מֵא֧וֹת וְשִׁשִּׁ֛ים אִ֖ישׁ מֵֽתוּ׃

וְעַבְדֵי דָוִד קְטַלוּ מִדְבֵית בִּנְיָמִין וּבְגַבְרֵי אַבְנֵר תְּלַת מְאָה וְשִׁתִּין גַבְרָא מִיתוּ:

מבנימין. וחוזר ומפרש ובמי מבנימין, באנשי אבנר:

מתו. כמו ומתו, ומוסב על הכו וגו׳, לומר הכו מבנימין וגו׳ ומתו: