וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־עֲשָׂהאֵ֔ל וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּקֶ֣בֶר אָבִ֔יו אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֵּלְכ֣וּ כׇל־הַלַּ֗יְלָה יוֹאָב֙ וַאֲנָשָׁ֔יו וַיֵּאֹ֥ר לָהֶ֖ם בְּחֶבְרֽוֹן׃

וּנְטַלוּ יַת עֲשָׂהאֵל וּקְבָרוּהִי בְּקִבְרָא דַאֲבוּהִי דִי בְּבֵית לֶחֶם וַאֲזַלוּ כָּל לֵילְיָא יוֹאָב וְגַבְרוֹהִי וּנְהַר לְהוֹן בְּחֶבְרוֹן:

וילכו כל הלילה. כי גם הוא פחד מאבנר, פן יהרגוהו להסיר מעליו הפחד שלא יגאל דם אחיו:

ויאור. כשבאו אל חברון, האיר להם הבוקר:

בית לחם. בבית לחם:

ויאור. מלשון אור:

וישאו גם הם לא לנו בלילה כנ"ל: