עִם־נָבָ֖ר תִּתָּבָ֑ר וְעִם־עִקֵּ֖שׁ תִּתַּפָּֽל׃

עִם יַעֲקֹב דְהַלִיךְ בִּבְרִירוּתָּא קֳדָמָךְ בְּחַרְתָּא בְנוֹהִי מִכָּל עַמְמַיָא וְאַפְרַשְׁתָּא זַרְעֵיהּ מִכָּל פְּסוֹלָא פַּרְעֹה וּמִצְרָאֵי דַחֲשִׁיבוּ מַחְשְׁבָן עַל עַמָךְ בַּלְבַּלְתִּינוּן בְּמַחְשְׁבַתְהוֹן:

עם נבר. עם איש ברור ונקי, תתנהג בברירות, רצה לומר: תשלם לאיש כמעשהו:

נבר תתבר. מלשון ברור ונקי:

עקש תתפל. ענין שניהם עקמימות, כמו (דברים לב ה): דור עקש ופתלתול, והוא בדרך ההופך: