הוּא קָם וּקְטַל בִּפְלִשְׁתָּאֵי עַד דְלָאִית יְדֵיהּ וְאַדְבִּיקַת יְדֵיהּ עִם חַרְבָּא וַעֲבַד יְיָ פּוּרְקָנָא רַבָּא בְּיוֹמָא הַהוּא וְעַמָא תַּב בַּתְרוֹהִי בְּרַם לַחֲלָצָא קְטִילַיָא:
עד כי יגעה ידו. מרוב התנועות וההכאות, יגעה ידו ונדבקה אל החרב, כי סר אז ממנו כח התפשטות היד, כדרך המרבה בתנועות והכאות:
והעם ישובו. אחר שנסתלקו מלהלחם, שבו אחריו אך לפשט מלבושי החללים, ולא עזרוהו להכות בהם:
יגעה. מלשון יגיעה ועייפות:
לפשט. ענין הסרת המלבוש:
הוא קם אחריו ויך בפלשתים, ואז הצילו חלקת השעורים, ולכן בד"ה שקצר ולא הזכיר משמה בן אגא ייחס הצלה זו לאלעזר, כי הוא היה המתחיל להכות בפלשתים ומבואר בד"ה שזה היה בפס דמים, ועיין בפסוק שאחר זה:
עד כי יגעה ותדבק בחרב. הנה יגעה ידו מרוב התנועה וההכאות שהכה בפלשתים בתוקף ודבקה בחרב כי סר מהאצבעות כח הפשיטה ונשארו כפופים או היה זה מרוב הדם הנאחז ביד והבאור הראשון הוא נראה יותר:
אך לפשט. ר"ל לפשט החללים:
ויאספו פלשתים לחיה. ר"ל שכבר נאספו לקחת המחיה מהשדה והיא התבואות ומיני קטנית ומה שידמה לזה ממה שהוא מזון: