וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֣ר אֶל־דָּוִ֡ד אָק֣וּמָה ׀ וְֽאֵלֵ֡כָה וְאֶקְבְּצָה֩ אֶל־אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִכְרְת֤וּ אִתְּךָ֙ בְּרִ֔ית וּמָ֣לַכְתָּ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וַיְשַׁלַּ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־אַבְנֵ֖ר וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃

וַאֲמַר אַבְנֵר לְדָוִד אֵיקוּם וְאֵיזַל וְאֶכְנוֹשׁ לְוַת רִבּוֹנִי מַלְכָּא יַת כָּל יִשְׂרָאֵל וְיִגְזְרוּן עִמָךְ קְיָם וְתִמְלוֹךְ בְּכָל דְרַעֲוָא נַפְשָׁךְ וּשְׁלַח דָוִד יַת אַבְנֵר וַאֲזַל בִּשְׁלָם:

ויכרתו. להיות לך לעבדים:

בכל אשר וגו׳. רצה לומר: תהיה שליט ומושל בכל דבד:

תאוה. ענין חפץ ורצון: