וְהִנֵּה֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֤ד וְיוֹאָב֙ בָּ֣א מֵֽהַגְּד֔וּד וְשָׁלָ֥ל רָ֖ב עִמָּ֣ם הֵבִ֑יאוּ וְאַבְנֵ֗ר אֵינֶ֤נּוּ עִם־דָּוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן כִּ֥י שִׁלְּח֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃

וְהָא עַבְדֵי דָוִד וְיוֹאָב אֲתָא מִן מַשְׁרִיתָא וַעֲדָאָה סַגִיאָה עִמְהוֹן אַיְתִיאוּ וְאַבְנֵר לֵיתוֹהִי עִם דָוִד בְּחֶבְרוֹן אֲרֵי שַׁלְחֵיהּ וַאֲזַל בִּשְׁלָם:

מהגדוד. אשר נלחם בהם:

(כב-כג) השאלות: למה כפל והנה עבדי דוד ויואב בא, ויואב וכל הצבא באו?:

והנה עבדי דוד, נתן ג' סבות שערב לב יואב לעשות כזאת, א. שהביאו עמם שלל רב ונשאו רוחו לעשות את אשר יחפוץ, ב. שאבנר איננו עם דוד דאם לא כן היה דוד מוחה בידם, וגם שמזה שהלך אבנר לדרכו מצא אמתלא לטעון נגדו כמו שיתבאר: