יָדַ֙עְתָּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר כִּ֥י לְפַתֹּתְךָ֖ בָּ֑א וְלָדַ֜עַת אֶת־מוֹצָֽאֲךָ֙ וְאֶת־[מ֣וֹבָאֶ֔ךָ] (מבואך) וְלָדַ֕עַת אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃

יְדַעְתָּא יַת אַבְנֵר בַּר נֵר אֲרֵי לְאַטְעֲיוּתָךְ אֲתָא וּלְמִידַע יַת מִיפְקָךְ וְיַת מֵיעָלָךְ וּלְמֵידַע יַת כָּל דְאַתְּ עֲבֵיד:

ידעת. הלא ידעת את אבנר אשר הוא שונא לך, ולא בא כי אם לפתותך אחר דעתו:

ולדעת וגו׳. ובכדי לדעת את כל מוצאך, רצה לומר: מה אתה עושה בעניני המלחמות, ומה אתה עושה בבית:

ידעת את אבנר כי בודאי בא על אחד מג' אופנים, א. כי לפתותך בא שתצא אליו ותפול ברשתו, ב. אם לא יעלה זאת בידו על כל פנים בא לדעת את מוצאך ואת מובאך, ושם יפול על מחניך וינצח אותך, ג. אם גם זאת לא יעלה בידו על כל פנים ירויח לדעת כל אשר אתה עושה, שגם על זה יתחכמו האויבים לתור את הנעשה בבית בעלי מלחמתם ואת סודותיהם: