וַיֵּצֵ֤א יוֹאָב֙ מֵעִ֣ם דָּוִ֔ד וַיִּשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ מִבּ֣וֹר הַסִּרָ֑ה וְדָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע׃

וּנְפַק יוֹאָב מִן קֳדָם דָוִד וּשְׁלַח אִזְגַדִין בָּתַר אַבְנֵר וַאֲתִיבוּ יָתֵיהּ מִגוּבָא דְסִירָתָא וְדָוִד לָא יְדָע:

וישלח. לקראו בשם המלך, כאלו שכח מה בדברו עמו:

מבור הסרה. מן הבור העומד במקום הסירים, כי שם מצאוהו מלאכי יואב:

הסרה. מין קוצים, כמו (קהלת ז ו): כקול הסירים:

ויצא וכו' וישלח מלאכים תיכף למען יחשבו ששלח בפקודת דוד, ולכן הודיע האמת כי ודוד לא ידע: