וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מׇת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃

וּתְקֵיף רוּגְזָא דַייָ בְּעֻזָה וּמְחָהִי תַמָן מֵימְרָא דַייָ עַל דְאִישְׁתְּלֵי וּמִית תַּמָן עִם אֲרוֹנָא דַיָי:

ויחר. על מיעוט האמנתו בה׳, לחשוב שיפול ארונו לארץ:

על השל. על המעשה שעשה בשגגה, וכאלו שכח שארון ה׳ הוא:

עם ארון. סמוך להארון:

השל. ענין שכחה ושגגה, וכן (לעיל ג כז): לדבר אתו בשלי:

ויכהו על השל וימת שם עם ארון האלהים שיעורו ויכהו וימת שם על השל עם ארון האלהים על ששל ושכח קדושת הארון ופחד ה' בעודו עם ארון האלהים, וזה חטא גדול מנשוא השוכח יראת המלך בעודו עומד לפניו: