וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכׇל־עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי־אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶל־אָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽח־לִ֔י כִּי־הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי׃

וַאֲמַרוּ לֵיהּ אֲבוּהִי וְאִמֵיהּ הָא לֵית בִּבְנַת אַחָךְ וּבְכָל עַמִי אִתְּתָא דְאַתְּ אָזֵיל לְמִיסַב אִתְּתָא מִפְּלִשְׁתָּאֵי עֲרֵלַיָא וַאֲמַר שִׁמְשׁוֹן לַאֲבוּהִי יָתָהּ סַב לִי אֲרֵי הִיא כַּשְׁרַת בְּעֵינָי:

האין. וכי אין:

ישרה. מלשון ישר וטוב:

ויאמר לו אביו ואמו. השיבו לו א) האין בבנות אחיך ועכ"פ האין בעמך אשה, ב) כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים שהם צוררים לנו, ג) הערלים, ויאמר כו' אותה קח לי לא זולתה, ובודאי רצה שתתגייר אחר שרצה שיקחו אותה לו לאשה שהיא קיחה בדרך נשואין.