וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּֽי־אָסֹ֤ר נֶאֱסׇרְךָ֙ וּנְתַנּ֣וּךָ בְיָדָ֔ם וְהָמֵ֖ת לֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וַיַּאַסְרֻ֗הוּ בִּשְׁנַ֙יִם֙ עֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים וַֽיַּעֲל֖וּהוּ מִן־הַסָּֽלַע׃

וַאֲמַרוּ לֵיהּ לְמֵימָר לָא אֲרֵי מֵיסַר נִיסְרִינָךְ וְנִמְסְרִינָךְ בִּידֵיהוֹן וּמִקְטַל לָא נִקְטְלִנָךְ וְאַסְרוּהִי בְּתַרְתֵּין גְדִילַן חַדְתִּין וְאַסְקוּהִי מִן כֵּיפָא:

עבתים. חבלים, עבות, שזורים בשלשה כפולים:

והנה אסרו בני יהודה את שמשון בשנים עבותים חדשים לתתו ביד פלשתים הוא בא עד לחי שהיו שם פלשתים רבים: