וְהָאִ֣ישׁ מִיכָ֔ה ל֖וֹ בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ אֵפוֹד֙ וּתְרָפִ֔ים וַיְמַלֵּ֗א אֶת־יַ֤ד אַחַד֙ מִבָּנָ֔יו וַֽיְהִי־ל֖וֹ לְכֹהֵֽן׃

וְגַבְרָא מִיכָה לֵיהּ בֵּית טַעֲוָתָא וַעֲבַד אֵפוֹד וּדְמָאִין וּקְרֵיב יַת קוּרְבַּן חָד מִבְּנוֹהִי וַהֲוָא לֵיהּ לְכוּמָרָא:

לו בית אלהים. היה לו בית מוכן לעבודת הדמות, ולזה שמה אמו את הדמות ומסכה בביתו:

ויעש אפוד ותרפים. את אלה עשה משלו, מלבד הדמות ומסכה אשר משל אמו:

וימלא. מיכה חנך אחד מבניו לכהן לפניו ולעשות עבודת הדמות:

אפוד. עשוי בדמות אפוד שבמקדש:

ותרפים. עשויים הם בצורת אדם ומדברים על ידי קסם:

וימלא. ענין חנוך, כמו (שמות כט ט) ומלאת יד אהרן:

והאיש מיכה. מאז עבירה גוררת עבירה ויצא מדחי אל דחי (לכן כינה שמו מיכה לרוע), עד שעשה לו בית אלהים בית מיוחד לעבודת הפסל, ואחר כך עשה גם אפוד ותרפים מכיסו, ואח"כ וימלא את יד אחד מבניו כו' לכהן, לעבודת נכר:

וכבר עשה מיכה לו בית מיוחד לזה הפסל והמסכה ועשה מהם אפוד ותרפים וקראו אותו בית אלהים לחשבו כי שכינתו תשרה שם ומלא יד אחד מבניו להיות לכהן לשאול לו העתידות: