וַיָּחִ֣ילוּ עַד־בּ֔וֹשׁ וְהִנֵּ֛ה אֵינֶ֥נּוּ פֹתֵ֖חַ דַּלְת֣וֹת הָעֲלִיָּ֑ה וַיִּקְח֤וּ אֶת־הַמַּפְתֵּ֙חַ֙ וַיִּפְתָּ֔חוּ וְהִנֵּה֙ אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם נֹפֵ֥ל אַ֖רְצָה מֵֽת׃

וְאוֹרִיכוּ עַד סַגִי וְהָא לֵיתוֹהִי פָּתַח דָשֵׁי עִלִיתָא וּנְסִיבוּ יַת מַפְתְּחָא וּפְתַחוּ וְהָא רִבּוֹנְהוֹן טָרִיף רְמֵי עַל אַרְעָא מִית:

עד בוש. עד אחרו זמן הראוי להתעכב בעשיית הצורך:

את המפתח. אשר היה בידם לפתוח מן החוץ:

ויחילו. המתינו, כמו (בראשית ח י) ויחל עוד:

בוש. ענין איחור, כמו (מלכים ב ח יא) וישם עד בוש:

המפתח. שם הכלי הפותח המנעול:

ויחילו עד בוש. יש הבדל בין מתמהמה, בושש, אחר, התמהמה הוא הפך החש, שהוא בלתי ממהר וזריז רק מתעכב, והבושש הוא אם מתעכב יותר מן הראוי, והמאחר הוא המאחר זמן קבוע ובוש מנחי העי"ן משתתף עם בושש מן הכפולים, והנה תחלה המתינו עד התמהמהם, כי חשבו שמסיך את רגליו ודרך להתמהמה ולהתעכב, אבל אח"כ שהחלו עד בושש יותר משיעור הראוי ואז פתחו במפתח. אבל...

והנה כאשר המתינו שיעור רב וראו שאיננו פותח דלתות העליה לקחו את המפתח ופתחו הדלתות מבחוץ וראו את אדוניהם נופל ארצה מת: