וַיָּבֹ֣א גִ֠דְע֠וֹן וּמֵאָה־אִ֨ישׁ אֲשֶׁר־אִתּ֜וֹ בִּקְצֵ֣ה הַֽמַּחֲנֶ֗ה רֹ֚אשׁ הָאַשְׁמֹ֣רֶת הַתִּיכוֹנָ֔ה אַ֛ךְ הָקֵ֥ם הֵקִ֖ימוּ אֶת־הַשֹּׁמְרִ֑ים וַֽיִּתְקְעוּ֙ בַּשּׁ֣וֹפָר֔וֹת וְנָפ֥וֹץ הַכַּדִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּיָדָֽם׃

וַאֲתָא גִדְעוֹן וּמְאָה גַבְרָא דְעִמֵיהּ בִּסְיָפֵי מַשְׁרִיתָא בְּרֵישׁ מַטַרְתָּא מְצִיעֲתָא בְּרַם אֲקָמָא אֲקִימוּ יַת נָטְרַיָא וּתְקָעוּ בְּשׁוֹפָרַיָא וּנְפָצוּ כַדִין דְבִידֵיהוֹן:

ראש וגו׳. בתחלת משמר האמצעי:

אך הקם. בעת אשר הקימו את השומרים לשמור, כי הדרך הוא להעמיד שומרים אחרים בכל משמר לשמור את המחנה:

ויתקעו. גדעון ואנשיו:

ונפוץ הכדים. למען יראו הלפידים להבהיל את בני מדין וכו׳:

האשמרת. הלילה נחלקת לשלשה חלקים, ויקראו אשמורות על שם שנחלקה לשלשה כתות מלאכים, וכל כת שומר זמנו לומר בה שירה (ברכות ב ב):

התיכונה. מלשון תוך, רוצה לומר, האמצעית:

ונפוץ. ענין שבירה עם הפזור, וכן (תהלים קלז ט) ונפץ עולליך:

השאלות(יט-כג) למה כפל ויתקעו בשופרות, ויתקעו שלשת הראשים בשופרות, ויתקעו שלש מאות השופרות? תחלה אמר ויתקעו ואחריו ויחזיקו השופרות לתקוע? והכפל וירץ המחנה, וינוסו, וינס המחנה?

ויבא וכו' ראש האשמרת התיכונה. שאז רובם ישנים אך הקם הקימו את השמרים המתחלפים בכל משמר ובזה ההולכים שכבו לישן והבאים תנומה על עפעפם, ויתקעו, גדעון ואנשיו תקעו תחלה. ואז,

ראש האשמורת התיכונה. אחר עבור שליש הלילה והנה בראש האשמורת ההיא הקימו השומרים מדין ועמלק לשמור המחנה שיהיו שם הם ערים לפי שכל אנשי המחנה היו ישנים וידמה שכן היו שם שומרי' ממונים לקום בראש כל אשמורת ואשמורת ממשמרות הלילה כי אין לאומר שיאמר שלא ישנו אנשי המלחמה עד סוף האשמורת הראשונה ולזה הוצרכו אז להקים את השומרים לא קודם זה כי מה ששמע גדעון ברדתו במחנה קודם זה הורה שכבר היו ישנים והנה התחיל תחלה לתקוע בשופר גדעון ומאה איש אשר אתו ואחר תקעו בשופרות שני הראשים הנשארים והאנשים אשר אתם ובעת שהתחילו לתקוע בשופרות שברו הכדים אשר בידם ונשארו הלפידים וראו שלש מאות הלפידים אשר בוערים תכף שהקיצו והיו אלו האנשים קוראים בקול גדול חרב לה' ולגדעון ועם רוב הבהלה חשבו חיל מהם שיהיה חיל גדעון ביניהם וחשב כ"א מהם שיהיה רעהו מאנשי גדעון ולזאת הסבה היה חרב איש באחיו והנה קצתם היו הורגין קצתם וקצתם היו נסים מפחד מי שהיה אצלם שחשבו שיהיה מחיל גדעון: