וַתִּבְעַר־אֵ֥שׁ בַּעֲדָתָ֑ם לֶ֝הָבָ֗ה תְּלַהֵ֥ט רְשָׁעִֽים׃

ותבער קרח ועדתו - והקשה מכל אלה.

ותבער. במאתים וחמשים מבני ישראל:

להבה תלהט. הפסוק כפול בענין במלות שונות:

בעדתם. הם הר״‎נ איש מקריבי הקטורת:

להבה וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:

תלהט. ענין להבה:

ותבער, הענש השני היה האש ששרף המאתים וחמשים איש ועז"א ותבער אש בעדתם, ואח"כ החל הנגף שהוא העונש השלישי, ועז"א להבה תלהט רשעים, כאלו מן האש נפרד להבה המלהטת מרחוק שהוא הנגף, וקרח לא נחשב שנדון בבלוע ושרפה כדברי חז"ל: