יַעֲשׂוּ־עֵ֥גֶל בְּחֹרֵ֑ב וַ֝יִּשְׁתַּחֲו֗וּ לְמַסֵּכָֽה׃

יעשו - טעם בחורב - במקום ששמעו קול השם.

יעשו. עתיד במקום עבר והנה הם עשו עגל בחורב במקום שקבלו התורה ששמעו באזניהם עשרת הדברים ונאמר בהם לא תעשה לך פסל וכל תמונה:

בחורב. במקום אשר קבלו התורה:

למסכה. דבר הניתך ממתכת כמו אלהי מסכה (שמות לד):

(יט-כ) יעשו עגל, העגל היה קודם ובא מוחר להגדיל חטא קרח שהיה מחלקותם על משה באמרם שא"צ לאמצעי בינם לבין ה' כמ"ש כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', וזה היה הפך ממה שאמרו תחלה שכאשר בושש משה עשו את העגל כי אמרו שצריכים לאמצעי בינם לבין ה', ואחר שלא בא משה שהיה אמצעי ביניהם עשו להם אלהים אשר ילכו לפניהם, ואז המירו את כבודם שהוא הנהגת משה שהיה מצד הימין פני אדם, בתבנית שור והנה ענין עבודת אלילים היה שחשבו שה' מסר ההנהגה אל המערכת וכחות הטבע ועפ"ז בקשו תחבולות להפיק רצון מכחות הטבע, כמו שלמדו זאת מן המצריים, ועז"א. שכחו אל מושיעם, אשר ראו שהנהגתם היא ע"י ה' שהוא סבת כל הסבות, ממה שעשה גדלות במצרים, שגדול מורה שהוא סבת כל הדברים וזה הראה במצרים, כמ"ש בזאת תדעון כי אני ה':