וַיִּמְעֲט֥וּ וַיָּשֹׁ֑חוּ מֵעֹ֖צֶר רָעָ֣ה וְיָגֽוֹן׃

וימעטו - עד עתה הזכיר שיחרים מדינות ויושיב שממות ועתה יספר כי הוא מוריש ומעשיר, ומצאנו בלשון הקדש שיזכירו הפעלים ולא יזכירו העצם, כי אם באחרונה כמו אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב, ומי הוא זה? זה כוכב שדרך מיעקב ויותר מבואר: הביטו אליו ונהרו ופסוק אחר פירש סמיכת וי"ו אליו והוא זה עני קרא וככה זה וימעטו ומי הם הם הנדיבים הנזכרים אחר כן בפסוק השני, והנה הפך ויברכם וימעטו.

מעוצר - רחם, כדרך כי עצר עצר ה' הפך וירבו ורעה הפך ויברכם, והנה רעה תחלואים בגוף ויגון בלב, גם וי"ו ויגון מושך אחרונית, כמו אודם פטדה וברקת, מעוצר ומרעה ומיגון.

וימעטו. והנה כאשר ירצה האל ית' יהיה ענינם בהפך וזה בעונם שנתגאו מרוב טובם, וימעטו הפך וירבו זכר:

וישוחו. הפך שהיו הולכים קוממיות עתה יהיו קודרים ושוחחים:

מעוצר רעה ויגון. חסר וי"ו השימוש ופירושו מעוצר ורעה, ועוצר הוא ממשלת אחרים שהיה עליהם, והם יהיו שוחחים תחתיהם אמר שישוחו מעוצר ומרעה ומיגון:

ורעה. היא רעת הגוף וחסרון הממון:

ויגון. יגון הלב:

וימעטו. ר״‎ל וכן בהפוך כי בעונם ימעטו וישוחו עד לעפר מן הרעה אשר תהיה עצורה ועכובה אצלם ומן היגון אשר תהי׳‎ עליהם:

וישוחו. ענין שפלות כפיפות כמו תחתיו שחחו עוזרי רהב (איוב ט):

מעוצר. ענין העכבה כמו נעצרה נא אותך (שופטים יג):

וימעטו, ולפעמים ימעטו וישחו, ע"י עוצר רעה, היינו שיכבשום ממשלה רעה, וימעטו ע"י שיהרוג הרבה מהם והנשארים ישחו מיגון, כי (מ-מא) שפך, העוצר והמושל שכבשם שופך בוז על נדיבים, ויתעם להוליכם לגולה, כמו שהיה בעת כבש נבוכדנצר את ירושלים שאת כל נדיבי העם הגלה ויהרוג רבים מהם, ומדלת עם הארץ אשר אין להם כל מאומה השאיר לכורמים וליוגבים, ואז וישגב אבין מעוני והם ישימו כצאן משפחות, ויפרו וירבו בארץ כצאן הפרים ורבים מאד: