הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקׇדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו׃

היתה יהודה - לשון נקבה, כמו: ותרא בגודה אחותה יהודה. והזכיר יהודה - כי הוא גבר באחיו.

ישראל ממשלותיו - ממשלת כהנים ועדת יהודה לקדשו, כמו: וגוי קדוש.

היתה יהודה לקדשו. שלקחם מעם טמא והיה עם קדוש:

וישראל ממשלותיו. שלא היו בממשלת מצרים אלא בממשלתו והיתה ממשלה וממלכה בפני עצמה לא ברשות אחר אלא ברשות האל יתברך. ומה שאמר יהודה וישראל, כי מעת צאתם ממצרים היה יהודה לראש ונוסע ראשונה כברכת יעקב אביהם, גם אמרו כי יהודה נכנס בים בראשונה כי היו ישראל יראים להכנס בים, ועמד נחשון נשיא שבט יהודה וקפץ בים תחלה ואחריו שבטו, ואחריו כל ישראל לפיכך אמר יהודה לקדשו כי הוא קדש שם האל יתברך בקרב כל ישראל:

היתה. בעת ההיא נהיה יהודה עם קדושו וישראל בכללם עם ממשלתו:

היתה, ר"ל אז נהיתה הדבר הזה, יהודה לקדשו, מה שהתנהג ה' בקדשו זה גרם יהודה, שהקדושה אצל ה' מורה שמתרומם על ההנהגה הטבעיית להנהיג בדרך הקדוש כפי המעשים, זה גרם יהודה שמסר נפשו על קדושת השם, וכן התנהג ה' עמהם, וישראל גרם ממשלותיו, מה שהראה ה' ממשלותיו למשול על הטבע ולעשות נסים ונפלאות, זה נהיה ע"י ישראל, כי על ידי מעשיהם הים ראה וינוס והירדן יסוב לאחור, וכבר בארתי בפי' יהושע שבירדן היה הנס רק מצד אחד שקמו נד אחד, כי היורדים מלמעלה למטה תמו נכרתו כפי הטבע, לכן אמר יסוב לאחור, אבל בים היה הנס משני צדדים לכן אמר וינוס: