גַּ֣ל מֵ֭עָלַי חֶרְפָּ֣ה וָב֑וּז כִּ֖י עֵדֹתֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃

גל - הטעם: כי הזדים יחרפוני בעבור ששמרתי עדותיך.

גל מעלי. אותם הזדים מחרפים ומבזים אותי לפי שנצרתי עדותיך ואתה גלה אותה חרפה מעלי והעבר אותם שיבושו מהרה ואשמח אני:

גל. העבר מעלי חרפה ובזיון כי שמרתי התורה ואינו בדין להתבזות למען יגדל כבוד התורה:

גל. גלגל וסבב:

ובוז. בזיון:

(עדות) גל מעלי, ומעלי תגול חרפה ובוז שמחרפין אותי על שאני צדיק ורע לי, כי עדותיך נצרתי, ספורי התורה הם עדות על אבדן הרשעים והצלחת הצדיקים, כמו אבדן דור המבול והפלגה וסדום וההשגחה שהיה על האבות, ובזה לא יוכל לבזות אותי מצד זה: