גַּ֤ם יָשְׁב֣וּ שָׂ֭רִים בִּ֣י נִדְבָּ֑רוּ עַ֝בְדְּךָ֗ יָשִׂ֥יחַ בְּחֻקֶּֽיךָ׃

גם - כן עשו שרים רבים.

בי נדברו - כמו: ותדבר מרים בעבור, כי עבדך ישיח בחקיך.

גם ישבו שרים. וגדולים שאינם חפצים בתורה יושבים בקרנות ומדברים בי דרך גנאי ואני אינני חושש להם ואשיח בחוקיך כי אני עבדך ועושה מצותיך כעבד מחות אדוניו. ואר בלשן נפעל נדברו. לפי שהדיבור בלשון נפעל רוצה לומר התמדת הדיבור:

גם ישבו. לא לבד באקראי ידברו בי כי גם ישבו דרך קבע אבל אני לא אדבר בם כ״‎א אשיח בחוקיך:

(חקים) גם, הגם שישבו שרים ונדברו בי על שאין טעם להחקים, ועכו"ם משיבים עליהם מה טעם למצוה זו, מצד שאני עבדך והעבד אין לו לדרוש טעם מצות האדון רק לעשות גזרותיו ולא לחוש לבוז ולשום דבר, לכן ישיח בחקיך, כמ"ש חקה חקקתי גזרה גזרתי אין לך רשות להרהר עליה: