כָּל֣וּ עֵ֭ינַי לְאִמְרָתֶ֑ךָ לֵ֝אמֹ֗ר מָתַ֥י תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃

כלו - הזכיר הנעלם והיא הנפש ואחר כן הנראה והוא העין.

וטעם לאמרתך - גזרתך.

כלו עיני. מרוב צפיתי לעזרתך, ולפי שהעינים מצפות לבני אדם העוזרים אמר דרך משל גם לעזרת האל יתברך כלו עיני יכלו מרוב צפייתם:

לאמרתך. להבטחתך:

לאמר מתי תנחמני. מעוני שהייתי בו:

כלו עיני. עיני צופים והנם כלים על איחור אמרת הבטחתך:

לאמר. כי אומר אני מתי תנחם אותי:

כלו עיני. המתאוה לדבר מה ומתאחרת לבוא נקרא בלשון המקרא כליון עינים כמו ועיניך רואות וכלות וגו׳ (דברים כ״ח:ל״ב):

(אמרות) כלו עיני לאמרתך, עיני כלות ועדיין לא נתקיים הדבר, ואני אומר מתי תנחמני, שהלא עבר זמן רב ועדיין לא נושעתי: