כִּֽי־הָ֭יִיתִי כְּנֹ֣אד בְּקִיט֑וֹר חֻ֝קֶּ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃

כי, כנאד בקיטור - בעשן דרך משל, והנמשל עור בשרו כי הוא יבש.

כי הייתי כנאד בקיטור. דמה עור בשרו לנאד בעשן שהוא יבש ועם כל זה חוקיך לא שכחתי:

כי הייתי. עם כי הייתי כחוש ותש כח כנאד התלוי בעשן ומתייבש בו על כל זה לא שכחתי חוקיך:

כנאד. שם כלי ישימו בו היין:

בקיטור. ענין עשן והבל כמו כקיטור הכבשן (בראשי׳ יט):

(חקים) כי לא שכחתי חקיך, וראוי אני שתושיעני מצד הזכות של שמירת החקים שהגם שהייתי כנאד בקיטור, שהנאד המלא מים ורוח נשאר לח, אבל המלא קיטור יתיבש, וכן יבש ליחות גופי מרוב הצרות, ובכ"ז חקיך לא שכחתי הגם שבהיותי בצרה תמידית היה בנקל לשכוח החקים שאין להם טעם, ותפס משל נאד בקיטור, כי היובש גורם שכחה ובכ"ז לא שכחתי: