אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֢וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃

איש - יתכנו לו עלילות שלא יכון בארץ. והטעם: ישב ביישוב.

יצודנו - יצוד נפשו למדחפות, שידחפוהו אנשי ארצו.

איש לשון. זה דואג שהוא בעל הלשון:

בל יכון בארץ. כלומר לא יהיה נכון ונישא בארץ אלא יבא לידי שפלות:

איש חמס רע יצודנו למדחפות. הרע שהוא עושה יצוד אותו עד שיטילנו למדחפות שיהיה נדחף מרעה אל רעה:

איש לשון. מהראוי שהאיש בעל לה״‎ר בל יהיה נכון בארץ על כנו ובסיסו:

רע. הרע שהוא עושה הוא יצוד אותו עד שיהיה נדחף מרעה אל רעה:

איש לשון, מוסיף שבעל לה"ר בל יכון בארץ, לא יוכל להתקיים בארץ ויברח לראש ההרים, ומשם איש חמס רע יצודנו למדחפות, מציין את הרע כעצם מופשט, וקורא אותו בשם איש חמס, הרע אשר הוא איש חמס הוא יהיה הציד שיצוד את האיש לשון מכל הר וגבעה שימצא שם, וידחוף אותו מן ההר הגבוה אל המהמורות העמוקים המלאים אש: