עֱנ֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּתוֹדָ֑ה זַמְּר֖וּ לֵאלֹהֵ֣ינוּ בְכִנּֽוֹר׃

ענו - דברי המשורר לישראל, כמו וענית ואמרת. ויש אומרים: כמו קול ענות, וענתה שמה כימי נעוריה בעבור כתוב בכינור.

ענו. אמר כנגד ישראל שירו לו בפה זמרו לו בכלי והשיר יהיה שיר תודה שתודו לאל יתברך על כל הטובה והגדולה שעשה עמכם בהוציאו אתכם מן הגלות ברוב טובה וברוב כבוד וזהו גדולה מאתו להוציא עם מעט מעמים רבים ובספור גבורותיו ספרו הגבורות שעושה בעולם תמיד והוא המטר, ושיבת הגלות נתדמה למטר שאין מיחלים בעבורו אלא לאל יתברך, לפיכך אמר:

ענו. הרימו קול לה׳‎ בהודא׳‎ על הטוב׳‎:

ענו. ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו׳ קול רם (דברים כ״ז:י״ד):

ענו לה' בתודה, מצד שהוא ה' בורא העולם ומנהיג הנהגת הטבע הסדורה, הרימו קול שיר בתודה על טובותיו הכלליות, אבל לאלהינו בהצד שהוא משגיח עלינו בהשגחה פרטיית נסיית, שזה יציין בשם אלהים הבא בכינוי, תזמרו בכנור, שהזמר הוא מעולה יותר, ויהי בכנור לרוב חשיבותו, ומפרש: