התחילו ללמודחבלים - לשון חלקים, כמו: יוסף חבלים.
ובנעימים - תאר, כמו: הנאהבים והנעימים ותחסר מקומות והוא דרך משל. אמר רבי משה: כי אף נחלת כמו נחלתי. ועוד אפרש דעתי במלת עזי וזמרת יה. והנכון בעיני: שהוא סמוך אל השם כדרך במזרקי יין.
חבלים נפלו לי בנעימים החלקים שנפלו לי במקומות נעימים נפלו לי ובדעות טובות ונכונות.
אף נחלת שפרה עלי: התי"ו במקום ה"א ואיננו סמוך; וכמוהו עזי וזמרת יה (שמות טו ב; ישעיהו יב ב; מזמור קיח יד); הבה לנו עזרת מצר (שם ס יג); איך לא עזבה עיר תהלת (ירמיהו מט כה) והדומים להם. וטעם אף: כי דרך אנשי העולם כשיחלקו ביניהם, שכל אחד מקנא חלק חברו וידמה בעיניו, כי חלק חברו טוב מחלקו; ולא כן אני, אף כי עלי שפרה נחלתי וחלקי, ואינני מקנא לחלק אחר כי עמי החלק הטוב.
חבלים. המחוזות אשר נפלו בחלקי הם המיוחדים בהדברים הנעימים ר״ל האלהים אשר בחרתי בו הוא האל המיוחד:
אף נחלת. הנחלה שבחרתי יפה הוא בעיני וכפל הדבר במ״ש:
חבלים. כן יקראו המחוזות וכן מחבל בני יהודה (יהושע י״ט:ט׳) ע״ש כי בחבל יחולק נחלה:
שפרה. ענין היופי כמו אמרי שפר (בראשית מ״ט):
חבלים, ויש הבדל ביני ובינם בין באושר הנפש בין בהצלחת הגוף, שבאושר הנפש חבלים נפלו לי בנעימים, קורא בשם נעימים את התענוגים הרוחנים שתשיג הנפש, שבזה נפלו לי חבלים וחלקים רבים בעדן הרוחני והצחצחות אשר עובדי האליל אין להם אושר הנפש וקיום נצחי, ולעומת הצלחת הגוף וכל הנתלה בזה שזה קורא נחלה, כי הצלחות האלה ינחילו האבות להבנים כמ"ש בית והון נחלת אבות, יש לי נחלת שפרה עלי לא כהעכו"ם שנחלתם אינו שפרה בעיניהם כי מבקשים מותרות ואינם שמחים בחלקם, כמ"ש מה בין תלמידיו של א"א לתלמידיו של בלעם הרשע כו' אוכלים בעוה"ז וכו':