וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ ׀ הָאָ֗רֶץ וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ׃

ותגעש - הזכיר הארץ וההרים בעבור היותם עומדים ואין להם תנועה, וזה משל שיתגעשו כל שונאי דוד מפני חרון השם, ואילו היו חזקים כהרים.

ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו:

ותגעש. רעדו ורעשו אויבי יושבי הארץ:

מוסדי הרים. הוא משל על פרעה ושריו:

כי חרה לו. כאשר חרה לו לקחת מהם נקמתי:

ותגעש. ענין התנודה והתנועה כמו כנהרות יתגעשו מימיו (ירמיהו מ״ו:ז׳):

ותגעש ותרעש הארץ, ונעשה רעש הארץ להטביע את אויביו חיים שאולה, ומוסדי הרים ירגזו, כדרך הררי עד שיפתחו לועם בעת הרעש וירגזו באף ובחמה ובאש בוער, וזה היה ע"י שחרה לה', והתגלה חרון אפו ואש חמתו בתוך הרעש: