מֵ֥אִתְּךָ֗ תְּֽהִלָּ֫תִ֥י בְּקָהָ֥ל רָ֑ב נְדָרַ֥י אֲ֝שַׁלֵּ֗ם נֶ֣גֶד יְרֵאָֽיו׃

מאתך - אתה הוא הסבה והיעוד לתהלתי, כנגד ואהללך.

מאתך תהלתי יאמר כל אחד ואחד מישראל, או כל ישראל כאחד, כמו שהם דברי המזמור: תהלתי שאני אהללך

בקהל רב מהאמות, מאתך היא כי אתה גרמת לי התהלה שהושעתני.

נדרי שנדרתי

אשלם נגד יראיו: כי כל האמות יראוהו אז, כמו שאומר: יזכרו וישבו אל יי' כל אפסי ארץ.

מאתך וגו׳‎. רצה לומר מה שאהללך בקהל רב באה היא מאתך בעבור התשועה שעשית לי ולזה הנדרים שנדרתי בעת צרה אשלם נגד יראיו לפרסם הנס:

מאתך, חוזר למ"ש בתוך קהל אהללך, ההילול שאני מהלל השגתי מאתך, ע"י שהראתני את השגחתך ורחמיך, ואחרי התהלה נדרי אשלם, שהוא הקרבת קרבן תודה שצריך להביא על הנס כמ"ש ויזבחו זבחי תודה: