תְּהִלִּים ל״ח · ו׳

הִבְאִ֣ישׁוּ נָ֭מַקּוּ חַבּוּרֹתָ֑י מִ֝פְּנֵ֗י אִוַּלְתִּֽי׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

הבאישו - פועל עומד, כמו: ולא הבאיש או יהיה הוא הפעול והוא יספר חבורות שיצאו בגופו, וסבת זה אולתי.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

הבאישו מבנין הפעיל ונמצא עומד. וכן: ולא הבאיש (שמות טז כד).

נמקו חבורתי והחבורות הן הבועות שנעשו בבשר שהן מלאות לחה סרוחה. וכן המכה שנצרר בה הדם נקראת חבורה. וטעם נמקו מרוב היות הלחה בהן נמק ונמס העור מעליהן עד שיוצאת הלחה ומבאישה; וכל זה

מפני אולתי: שלא שמרתי דרך יי'.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הבאישו וגו׳‎. ר״‎ל בעבור כי נמקו החבורות והוציאו הדם והליחה לזה הבאישו את בשרי:

אולתי. ר״‎ל עונותי כי אין אדם עובר עבירה אא״‎כ נכנס בו רוח שטות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נמקו. ענין המסה:

חבורותי. מל׳ חבורה והוא מכה שנצרר הדם תחתיה:

אולתי. מלשון אויל ושוטה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל