נַעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד־מְאֹ֑ד כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי׃

נעויתי - אין בי כח לעמוד בקומה זקופה ישרה, על כן נעויתי ושחותי והשתנו פני, כאילו כל היום השמש הכיתני, וזה טעם קודר הלכתי.

נעויתי שחתי עד מאד מרוב החליים נעוה הגוף והולך שח וכפוף.

כל היום קדר הלכתי: והפנים חשכו וקדרו. וטעם כל היום: כי אין לי מנוחה בשעה אחת מן היום, אלא כל היום אני חולה וכאב. והלכתי פעל עומד אף על פי שהוא מן הדגוש; ומורה על רב הפעלה.

נעויתי. נתעקם גופי ואלך שחוח:

קודר הלכתי. ואלך בחשכת הצרות:

נעויתי. ענין עקום כמו והתעותו אנשי החיל (קהלת י״ב):

שחותי. מלשון שחיה וכפיפה:

קודר. ענין שחרות: